Skip to content

איך בכלל ניגשים לתזה איכותנית? אני בנאדם של מספרים והוכחות, אני אוהבת לשחק עם הנתונים עד שהשערות המחקר מוכחות. אבל כשהגיע אלי סטודנטית שעשתה תזה איכותנית – לא אמרתי לא…. נתמודד….

אז קיבלתי לידיים עבודה של מעל 178 עמודים (מי כותב כל כך הרבה….) מאוד יסודית ועמוקה, עם הרבה מאוד מאמרים, מחקרים, תיאורים וניתוחים. אבל הרגשתי שמרוב מילים קשה לראות את היער. העבודה הייתה בנושא מדע המדינה, מחקר אשר משווה בין תהליכים שהתרחשו במעל 20 שנה בשתי מדינות.

ישבנו יחד מספר לא מבוטל של שעות, התחלנו מסקירת הספרות (לארגן, לסדר, להבנות), אחרי צמצומים רבים הצלחנו לקצר את סקירת הספרות ממעל 80 עמודים ל"רק" 40 עמודים.

איך עשינו זאת?
הכותב הרבה פעמים מאוהב במה שהוא כותב, כל מילה, כל אות חשובה. אבל, למתבונן מהצד…. הכל ניראה כמו סיפור אחד ארוך. אז למשל, כל פעם שרציתי לקצר משהו – והיא כמובן טענה ש"הכל מאוד חשוב". אחלה, זה חשוב, אבל האם זה חשוב ושווה שני עמודים מהתיזה או שזה חשוב ושווה פיסקה אחת או שתיים? בצורה כזו, לאט לאט ובהתמדה הצלחנו לקצר את סקירת הספרות המקיפה. כי הרי מטרתה של סקירת הספרות היא לא לסכם את  כ ל   ה מ א מ ר י ם  שאי פעם נכתבו על הנושא, אלה, רק להביא את הנושאים המעניינים והרלוונטיים לטענה שאנו מנסים להוכיח, ועל הדרך להראות שגם קראנו הרבה….

האתגר הבא היה השערות המחקר – או שאלות מחקר כמו שקוראים להם בעולם האיכותני. אז אחרי שניסחנו אותם, חזרנו לסקירת הספרות כדי לחפש איפה אנו מתייחסים אליהם. מצאנו את עצמינו עושות עוד וויייששששטטט על סקירת הספרות ומחדדות את הכותרות, מזיזות פיסקאות בעיקר לפי שאלות המחקר.

ואז באה ההברקה – הרי שאלות המחקר הן כל כך כלליות – איך בכלל נוכל לנתח לפיהן? אז אחרי חשיבה משותפת רבה, מצאנו את השיטה – לכל שאלת מחקר ניסחנו מספר אינדיקטורים שבעצם לפיהם אנו בוחנים את שאלות המחקר. שוב חזרנו יחד לסקר הספרות, הדגשנו את אותם האינדיקטורים. הקפדנו תמיד להשתמש באותם ניסוחים, באותם מילים כדי לייצר אחידות ולהביא את הקורא שלנו להבין את הרצף והלוגיקה שלפיה אנו עובדות.

ואז הגענו לניתוח מקרי המבחן – 20 עמודים של סיפורים היסטוריים ותיאורים שונים – מה עושים עם כל הסיפור הזה? איך מייצרים פה איזה שהיא ראייה ביקורתית ניתוחית?

מכיוון שהסטודנטית שלי כתבה עבודה מאוד מעמיקה ויסודית, כל מה שהיינו צריכות לעושת זה לחזור לאינדיקטורים שלנו, ופשוט לכתוב אותן ככותרות מעל כל פיסקה. בצורה כזו לקחנו סיפור היסטורי ארוך והוספנו לו אלמנט של ניתוח וביקורת. בסוף כל מקרה מבחן התייחסנו לשאלות המחקר שלנו ביחס לאותו מקרה. אבל זה עדיין לא הספיק, כי גם צריך לעושת השוואה. ואני שבאה מרקע כמותי, רציתי לתת פה איזה ממד של "שורה תחתונה" ברורה.

אז יצרנו טבלה, עם כל שאלות המחקר שלנו, והאידיקטורים שלהם ופשוט לכל אחד נתנו תשובה "מהבטן" במידה רבה, במידה בינונית, או לא בוצע כלל…. הטבלה הזו אפשרה לנו להפוך את אוסף המלל למשהו מאוד ברור, עם כיוון מוגדר.

בצורה כזו בעצם הצלחנו לארגן ולסדר את כל מקרי המבחן לפי אותם פרמטרים וקריטריונים, שאפשרו לנו לייצר תובנות טובות הרבה יותר. מכאן הדרך לסיכום ולמסקנות כבר הייתה קצרה.

ישבנו לא מעט על התזה, כל פעם כ- 5-6 שעות רצופות. אך לאט לאט ובהתמדה הצלחנו לקצר אותה לקצת יותר מ- 100 עמודים, כאשר אנו מנחות את הקורא כחוט השני מסקירת הספרות, דרך שאלות המחקר ועד הניתוח שלהן, מקפידות להשתמש כל הזמן באותה שפה, באותם פרמטרים.

אם היא הייתה שולחת לי את 178 עמודים כדי שאתמודד איתם לבד – האם הייתי יכולה לעושת זאת? ממש לא!!! הכל היה פרי עבודת חשיבה משותפת. הרי היא כתבה את התזה, היא מומחית התוכן ומכירה אותה לעומק, ועכשיו היא גם מסתכלת על התיזה שלה בעיניים אחרות.

האם היא יכולה לעושת את הכל לבד? הרבה פעמים אמרתי לה – שבי בבית – תמשיכי לפי מה שהגדרנו, אבל עומס החיים, המשימות וכל הפעילויות שאנו עושים במקביל, לא באמת איפשר לה לפנות את הזמן לשבת לבד.

יש משהו באינטראקציה של שני אנשים – שמייצר את "השלם הוא יותר מסך חלקיו" החשיבה המשותפת, העבודה יחד, היא זו שעושה את ההבדל לטעמי.

בלי נדר, במקום לקבל 75 (שזה מה שאמרו לה שתקבל אם תגיש במצב הנוכחי) נקווה להגיע לפחות ל- 90….

אז תודה לך סטודנטית שלי, על השעות הנחמדות שהעברנו יחד בבתי קפה, על ההתמודדות עם משהו חדש שלא הכרתי, ועל החשיבה המשותפת ועל הגמישות לקבל שהמטרה שלנו היא לקצר ולארגן את העבודה המעמיקה שכבר עשית, ולגרום גם לך לאהוב את התיזה שלך יותר.

 

תזה איכותנית – איך לקצר כמעט 200 עמודים כתובים?